יוני 1948 – הקמת היחידה

ביוני 1948, הוקמה היחידה במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין וכונתה “המחלקה המיוחדת (מודיעים)” ומפקדה הראשון היה רס”ן דוד קרון. בפועל היחידה היתה המשכה של הש”י הערבי של ההגנה והועברו אליה בעת הקמתה כ-60 מודיעים. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל”מודיעין 10″ (ש.מ. 10 ראשי תיבות שירות מודיעין). 

במסגרת זו שונה שם התפקיד של קציני היחידה מ”קצין מודיעין מרחבי” ל-“קמ”ן (קצין מודיעין) תפקידים מיוחדים” – קת”מ. היחידה כללה חמש תת יחידות: מפקדת היחידה, חזית הצפון א’, חזית המזרח ב’, חזית המרכז ג’ וחזית הדרום ד’. בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן, אשר כונה “הבסיס האחד”. הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. משנת 1951 ועד 1957 פעלו לסירוגין בסיסים של היחידה באריתריאה ובתורכיה.

הפעילות של “מודיעין 10” התמקדה עד מבצע סיני באיסוף מודיעין צבאי ואזרחי במדינות ערב ובמלחמה היומיומית נגד חדירות מהגבולות למטרות רצח וגניבות של מסתננים מאורגנים ואחרים. פעולה חשובה של היחידה מיולי 1956 היתה “מבצע סריס”, במסגרתו חוסלו ברצועת עזה ובירדן ראשי הפידאיון מצטפא חאפט’  וצלאח מצטפא . מבצע זה, הפך גם “לאבן דרך” כחיסולים הממוקדים הראשונים שבוצעו, כנגד האחראים למעשי טרור חמורים.

1956 – מלחמת/מבצע קדש (מלחמת סיני)

המבצע הצבאי בן שמונת הימים, החל בתאריך 29 באוקטובר 1956 בפריצת כוחות צה”ל לחצי האי סיני וכיבושו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. לכוחות הלוחמים צוותו קת”מים ואנשי מילואים של היחידה כחוקרי שבויים.  במבצע זה בוצעה הצניחה הקרבית הראשונה של חוקר שבויים מהיחידה במעבר המתלה.

במסגרת המבצע, הקימה היחידה בסיס קדמי שפעל מפורט סעיד יחד עם אנשי יחידה 131. תפקיד הבסיס היה גיוס סוכנים בפורט סעיד.

מחנות שבויים – השבויים המצריים עד דרגת רב סרן רוכזו במחנה עתלית והבכירים יותר, בכלא דמון. חקירתם ע”י קציני היחידה הניבה מודיעין רב, כולל בנושא עסקת הנשק הצ’כית מצרית, מספטמבר 1955.

בשנת 1957 הוקמה ביחידה פלוגה ה’ למבצעים מיוחדים בראשות אברהם ארנן ז”ל . בקיץ 1958 הפכה הפלוגה ליחידה עצמאית – יחידה 269, לימים סיירת מטכ”ל.

בשנים 1959 – 1961 ביצעה היחידה 25 מבצעים שכונו מבצעי “להבה” – בכל מבצע הועלו 3-4 צעירים (סה”כ כ 100)  ברחו מסוריה לביירות והובלו על ידי סוכני היחידה לגבול במטולה. 

בין המלחמות הדגש בצי”ח (ציון ידיעות חיוניות) שהוכתב ע”י ראשות אמ”ן היה על כיסוי הצבאות במדינות הגובלות עם ישראל לצד המשך כיסוי ומלחמה בטרור.

1967- מלחמת ששת הימים

המלחמה פרצה בתאריך 5 ליוני 1967 ונמשכה שישה ימים. לקראת המלחמה, במהלכה ובתקופה שלאחריה, השתתפה היחידה במספר מבצעי איסוף מידע חשובים מתוכם ראוי לציין את איתור מיקום סוללות תותחי “הלונג טום” הירדניים ארוכי טווח, שירו ופגעו בתל אביב מה שאיפשר את השמדתם. היחידה הביאה מודיעין רב על אתרים בסיני (שדות תעופה, מכ”מים ועוד) שנאסף באמצעות מערכות צילום ייחודיות שפותחו בתכנון היחידה.

תוך כדי הלחימה הוטל על היחידה לאתר את המגילות הגנוזות וקציניה הצליחו לאתר את  “מגילת המקדש” הקדומה והיא מוצגת כיום “בהיכל הספר” של מוזיאון ישראל. 

בעקבות המלחמה ותוצאותיה, התקיימה בסוף אוגוסט 1967 ועידת חרטום, בהשתתפות 8 ראשי מדינות ערביות. הועידה הסתיימה בהצהרה על “שלושת הלאווים של ועידת חרטום”. השגת הפרוטוקולים הסודיים של הועידה על ידי היחידה  נחשבת להישג מודיעיני משמעותי. 

במהלך המלחמה, צוותו חקש”בים (חוקרי שבויים) לכוחות צה”ל המתקדמים בכל זירות הלחימה, ונחקרו אלפי שבויים סורים, מצרים וירדנים במחנות השבויים.

מיזוג עם יחידה 560

בשנת 1964 הוקמה יחידה ייעודית לחקירת שבויים – יחידה 560. לאחר מלחמת ששת הימים ולאור לקחי חקירות השבויים במהלך המלחמה, התמזגה בשנת 1970 יחידה 560 לתוך יחידה 154. לאחר המיזוג, שונה שם היחידה המאוחדת ל”יחידה 654″ והוקם מרחב לחקירות ומערך המילואים.

פריסה חדשה והקמת המרחבים 

שינוי מהותי חשוב חל בעקבות מלחמת ששת הימים, כאשר היחידה נפרסה מחדש בשטחי סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון, בתוך מרכזי האוכלוסייה הגדולים שנוספו. הוקמו מרחבים – מרחב צפון בצפת, מרחב מרכז בירושלים, מרחב דרום בבאר שבע ומרחב חקירות ומילואים. מאוחר יותר הוקם מרחב סיני שפוצל ממרחב דרום. כל מרחב טריטוריאלי שלט במספר בסיסים באופן שהבטיח שליטה בכל המאתר בשטחים שנכבשו במלחמה. הפריסה החדשה הכתיבה שינוי בצי”ח ובשיטת הפעולה (“מודוס אופרנדי”) הן בתוך השטחים עצמם והן במעברים שנפתחו דוגמת גשרי הירדן, קוניטרה ו”סירת המזון” ששייטה בין סיני למצרים במפרץ סואץ. 

בעקבות התבססות הפח”ע (פעילות חבלנית עוינת) בירדן ולאחר מכן בסוריה ולבנון אחרי ספטמבר השחור ב 1970 הודגש נושא זה בצי”ח היחידה. לצד כיסוי הפח”ע נמשכה עבודת היחידה בכל המרחבים לכיסוי צבאות ערב במדינות השכנות והושקע מאמץ להביא מודיעין ערכי וברמה גבוהה תוך שיכלול שיטות העבודה וכן אמצעי האיסוף והתקשורת עם הסוכנים.

 התרעות למלחמת יום הכיפורים

המלחמה פרצה ביום הכיפורים ה’תשל”ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפה מתואמת בחזיתות סיני והגולן בהובלת סוריה ומצרים ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. 

טרם פרוץ הקרבות, סיפקו מרחבי היחידה מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל. בלטו הידיעות הבאות:

“מבצע ארגז” לחטיפת קצינים בכירים מהמטכ”ל הסורי שסיירו לאורך גבול לבנון, בוצע ביוני 1972 בידי סיירת מטכ”ל, במטרה להביא להחלפתם עם 3 טייסי צה”ל שהיו בשבי בסוריה. לכוח צורפו 2 חוקרי שבויים מהיחידה . השבויים הסורים נחקרו ביחידה וסיפקו מידע רב על היערכות הצבא הסורי בחירום, תוכניות ההגנה וההתקפה שלו, סימנים מעידים להכנותיו למלחמה. ערב המלחמה סיפקה היחידה התרעות מפורשות על כוונת סוריה לצאת למלחמה וכן מידע על הגעה לקו של חטיבת שריון 47, גדוד הגישור ומרגמות כבדות – אלה היו בין הסימנים המעידים שעלו בחקירת נחקרי “ארגז 2”. ערב המלחמה דיווח מקור של היחידה על כך שניתנה הנחיה לתושבים לא להתקרב לגבול החל מ 5 יוני (יום פרוץ המלחמה).

מרחב מרכז השיג את תוכנית המלחמה של המצרים מכנס הרמטכ”לים שהתקיים לפני המלחמה.

מלחמת יום הכיפורים

בבוקר יום הכיפורים ועם פרוץ הקרבות, החלה היחידה בגיוס מערך המילואים שלה ושיבוץ חוקרי השבויים (חקש”בים) לכוחות הלוחמים. כבר מיום הלחימה הראשון ובמשך המלחמה, נתפסו אלפי שבויים שנחקרו על ידי חקש”בים של היחידה שצוותו לכוחות הלוחמים, במכלאות שבויים אזוריות (ביריה בצפון ורפידים בדרום) ורובם במכלאת שבויים ארצית בעתלית ובמגידו. החקש”בים פעלו יחד עם הכוחות וסיפקו מידע לאורך כל המלחמה וקרבות ההתשה שהתנהלו בעקבותיה עד להשגת הסכמי הפרדת כוחות עם המצרים והסורים.

במהלך המלחמה, דילגה מפקדה קדמית של מרחב דרום לפאיד, שממערב לתעלה, והוקם בסיס משנה בעיר סואץ. בתוך ה”מובלעת הסורית” ולמשך כ-8 חודשים פעל בסיס גולן של היחידה.

בשנים שלאחר המלחמה התאימה היחידה את פריסתה בהתאם לנסיגות שבוצעו, בעיקר בסיני עד להשלמת פינוי חצי האי וחזרה לגבול הבינלאומי (1982) ופינוי המובלעת בסוריה והתייצבות גבול הרמה כפי שהוא קיים עד היום. הצי”ח התמקד בכיסוי אירגוני הטרור הפלסטינים לצד כיסוי הצבאות כאשר הדגש היה על זירות לבנון וסוריה.

הגדר הטובה 

החל מהקמת המדינה ותום מלחמת השחרור, יצרה היחידה קשרים מיוחדים עם הנוצרים בלבנון. בהמשך, יזמה היחידה ביוני שנת 1976 את הקמת “הגדר הטובה” בין ישראל ללבנון. הגדר הטובה, שימשה למעבר סחורות ואנשים בין ישראל ובין רצועת הביטחון של דרום לבנון ושלושת המובלעות הנוצריות, כמו גם לסיוע אזרחי, רפואי, כלכלי ותמיכה “בצבא לבנון החופשית” (החל ממחצית 1977). פעולות אלה התבצעו רשמית דרך שישה מעברי גבול דו-כיווניים, כולל “שער פאטמה” המפורסם שביניהם.  בהמשך הוקמה מפקדת דרום לבנון (אד”ל) והיחידה הפסיקה לתפעל את מעברי הגדר הטובה.

מבצע ליטני

בתאריך 11 למרץ 1978 ארע פיגוע רב נפגעים, שביצעו מחבלים שהגיעו בדרך הים מלבנון – פיגוע כביש החוף (“אוטובוס הדמים”), ובו נרצחו 35 ישראלים. כתגובה לפיגוע ומסיבות נוספות, יצא צה”ל ב-14 למרץ 1978 למבצע ליטני במסגרתו נכנסו כוחות צה”ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני. המבצע הצה”לי כוון כנגד תשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים שהתבססו בדרום לבנון. בתקופת שלושת החודשים, בהם החזיק צה”ל בשטח זה, פעלה היחידה באזור זה עם מספר גדול של קתמי”ם וחקשבי”ם, והצליחה להרחיב משמעותית של מערך הסייענים והסוכנים הפועלים בדרום לבנון וממנה, לתוך לבנון עצמה. 

מבצע ליטני – בתום המבצע נקבעה רצועת אד”ל ( בקו משוער ראס ביאצ’ה – בינת ג’ביל – טייבה). מאותה העת קו זה הפך לגבול של פעילות מרחב צפון (ולא הגבול הבינלאומי) לצורכי אתירה, גיוס, שיגור וקליטת סוכנים.

מלחמת שלום הגליל (של”ג)

הרקע לפרוץ המלחמה בתאריך 6 יוני 1982, היה הצטברות אירועים והאיום ההולך ומתגבר, שנוצר כתוצאה מהתעצמות מערך אירגוני הפח”ע, שפעלו כנגד מדינת ישראל מתחומי לבנון. 

על בסיס לקחי מבצע ליטני  היחידה נערכה מראש בתחום ההפעלה והחקירה. בשלב הראשון של המלחמה, צוותו חקש”בים לכוחות צה”ל שהתקדמו בשלוש גזרות: בגזרה המזרחית, המרכזית והמערבית, והיחידה תגברה את מרחב צפון, בקת”מים ממרחבים אחרים שהתקדמו בעקבות הכוחות הלוחמים ובהמשך נפרסו בסיסי קבע ששינו את מיקומם בהתאם לנסיגות של צה”ל. מרחב קדמי הוקם בבירות ובסיסים הוקמו בצידון, צור, נבטיה ובג’ב ג’ינין בבקעת הלבנון. הבסיסים בלבנון התקיימו עד הנסיגה לקו רצועת הביטחון 1985.

קציני היחידה היו אמונים על חקירת השבויים הסוריים והעצורים הלבנונים שכללו אנשי פח”ע ואחרים שרוכזו במחנות ארעיים ובהמשך במחנה אנצאר בלבנון עד פיזורו בשנת 1985. 

קציני היחידה, בסדיר ובמילואים, כחוקרים ומפעילים תרמו מודיעין רב תוך כדי הלחימה לכוחות הלוחמים ובלטה במיוחד תרומתם להכנעת כפרים וערים ללא קרב הודות למיומנותם, הכירות עם השטח ויכולותיהם בשפה הערבית. על פעילותה במלחמת לבנון הראשונה (שמה המאוחר של מלחמת שלום הגליל “של”ג) זכתה היחידה בפרס ראש אמ”ן לחשיבה יוצרת (מרחב ביירות) ושני צל”שים אישיים של ראש אמ”ן על פעילות בצור ובביירות.

עם נסיגת כוחות צה”ל לקו רצועת הביטחון הצטמצמה פעילות היחידה בתוך השטח הלבנוני והיא חזרה לבסיסי הקבע של מרחב צפון. עד לנסיגת צה”ל “מרצועת הביטחון” בתאריך 24.05.2000.

הסכמי השלום

הסכמי השלום עם מצרים וירדן היוו שינוי משמעותי במשימות היחידה, שכן פעילותה מול אלו קיבלה תפנית משמעותית שעיקרה מיקוד תשומת הלב בסיכול פח”ע ופלילים ופחות ופחות ברמת גורמי המדינה הצבאיים והאזרחיים. הגזרה הצפונית המשיכה להוות לאורך שנים מוקד תשומת לב כזו המהווה איום בטחוני מרכזי שבמרכזו ארגון חזבאללה והארגונים הפלסטינאים השונים מחד גיסא וחולשת הממשל וגורמי הבטחון המדינתיים מאידך גיסא.

היחידה בבט”ש

לאורך עשרות שנים ולמעשה מקום המדינה, היוותה היחידה מרכיב חשוב, מרכזי, בסיכול פעילות פח”עית מצד ארגונים שונים, שפעלו לנצל כל תווך אפשרי לטובת מימוש פעילות פח”עית.

פעילויות מודיעיניות ומבצעיות יחידתיות מגוונות, סייעו לסכל מגוון רחב של ניסיונות פיגוע בדרך הים, היבשה והאויר ומחבלים, או חשודים ככאלה, במאותיהם, מצאו עצמם נחקרים ע”י אנשי היחידה, בשטח, לאורך גבולות המדינה וכן בים, או במתקני החקירה היחידתיים.

מעבר לכך, ליחידה תפקיד משמעותי בעולם המורכב של פיגועי המיקוח במסגרתם נחטפו בעבר חיילים ואזרחים ישראלים ע”י ארגוני פח”ע שונים והיחידה מהווה מרכיב בלתי נפרד מהטיפול באירועים אלה.

דוגמא: במסגרת אירוע חדירת חוליית מחבלים לקיבוץ משגב עם (7-8 אפר’ 1980), עליו התריעה היחידה טרם התרחשותו, קיבל חוקר היחידה, סגן (מיל’) חיים פרץ ז”ל (לימים אל”מ), צל”ש רמטכ”ל על פעילותו במסגרת האירוע (הכנסת ארגז בקבוקי חלב למבנה בית הילדים התפוס ע”י המחבלים).

הקמת הרשות הפלסטינית באיו”ש ועזה

הקמת הרש”פ (1994) והפינוי בשלבים של מובלעת יריחו, רצועת עזה ובהמשך מרחב יהודה ושומרון כולו, במסגרת ההסכמים שנחתמו, חייבו את היחידה להערכות מהירה ומחודשת מול יישות חדשה-ישנה.

מרחבים ששימשו את היחידה לאורך שנים כמאתרים לטובת כיסוי משימות מודיעיניות במדינות יעד ערביות שכנות, הפכו הם עצמם ליעד מודיעיני בתחום המודיעין החיובי (גורמי בטחון ומנגנונים רשמיים) והסיכולי.

הדבר חייב שינוי תפיסתי משמעותי והערכות יחידתית חדשה המותאמת למשימה הרחבה שהוטלה על היחידה.

עוד חייב הדבר רמה אחרת של תיאום עם שירות בטחון כללי, שמרחבים אלה, כסוג של “שטחי פנים”, היוו לאורך שנים משימה מרכזית שלו.

בהובלת היחידה ומרחב ירושלים של השירות, גובשה חלוקה מוסכמת של המשימות בין השירות ואמ”ן/היחידה, תוך שהיחידה זוכה לפתיחות ולסיוע משמעותי מהשירות למימוש משימותיה.

הפעילות המגוונת, המתואמת והמשותפת עם כלל הגורמים הרלבנטיים (צה”ל, שב”כ, משטרת ישראל, מג”ב, המנהל האזרחי, רשויות וגופים אזרחיים שונים ועוד ועוד) המתבצעת מול הזירה הפלסטינית, נותנת את פירותיה לאורך שנים.

משנת 2000 ואילך 

לקראת פינוי אפשרי של צה”ל מלבנון/מרצועת הבטחון החלה היחידה להיערך בתחומים שונים, כשנתיים לפני שהתרחש בפועל.

על פעילותה בתחום קליטת ושיקום אנשיה, זכתה וזוכה היחידה להערכה רבה ובכלל, גוף העוסק בהפעלת סוכנים, מחויב, מוסרית ומקצועית, בקיום מערכת יעילה, גמישה ומקצועית של שיקום סוכנים, שמסיבות משתנות נוצר צורך לחלצם (אותם ואת בני משפחותיהם) ולשקמם במקום מתאים.

התייצבות צה”ל על הגבול הבינלאומי בלבנון שלוותה בהתייצבות גורמי בטחון לבנוניים וגורמי חזבאללה במרחב הגבול, בצד הקמת גדר ביטחון, חייבה ביצוע התאמות משמעותיות בפעילות היחידה, על מנת לממש את ייעודה ומשימותיה שהלכו והתרבו.

גובשו שיטות פעולה חדשות, הותאמו האמצעים הנדרשים והכוחות היחידתיים השונים פיתחו יכולות חדשות מתאימות, כאשר היחידה מסירה כל מכשול  לטובת מימוש ייעודה ומשימותיה.

מלחמת האזרחים בסוריה  – שנת 2011 והלאה

סוריה, מדינת יעד מרכזית של היחידה לאורך שנים, תחת מלחמת אזרחים, הציבה ליחידה אתגרים חדשים מצד אחד והעמידה ליחידה מצד שני הזדמנויות שכמותן לא הכירה היחידה לאורך שנים.

במרכז האתגרים עמד כיסוי ניסיונות ההתבססות של איראן ושל חזבאללה בסוריה, כולל במרחבים הסמוכים לחזית רמת הגולן, מתוך כוונה של אלו לייצר מול ישראל חזית נוספת שבמרכזה ביצוע פעילות פח”עית בדמות פיגועים קרקעיים כנגד גורמי הבטחון וכנגד אזרחים וכן ביצוע ירי רקטות וטילים מהחזית המזרחית לשטחי מדינת ישראל.

האתגר האחר, כמוהו, בהיקפים אחרים ובזמנים אחרים, הכרנו בתקופת “הגדר הטובה”, היה מתן מענה למספר עצום של אזרחים סורים שמצאו עצמם נרדפים על ידי הממשל הסורי וע”י שלוחות חזבאללה ואיראן שפעלו להתבסס במרחב.

במרכז הסיוע עמד טיפול הרפואי לו נדרשו אלפי אזרחים, מתינוקות וילדים בגילאים צעירים מאוד ועד קשישים, שסבלו ממגוון רחב של פציעות ושל מחלות שהמציאות בסוריה הביאה להחרפתן.

מעבר לכך נדרש סיוע הומניטרי בתחום הדלק לחימום, מזון תינוקות ובכלל, תרופות ועוד.

היחידה הייתה זו שהיוותה את הגורם המקשר בין מבקשי הסיוע מהצד הסורי ומגישי הסיוע מהצד הישראלי ושותפה מרכזית בקביעת מדיניות וקבלת החלטות לגבי הפעולות שנכון/לא נכון לבצע במציאות המורכבת שנוצרה לאורל גבול רמת הגולן.

הצלחת היחידה במניעת פיגועים מהמרחב המדובר לאורך שנות הלחימה והכאוס במרחב הסורי של רמת הגולן בפרט, ושמירה עם אינטרסים ישראליים שונים בכלל, הייתה מלאה !!

אז והיום

מסקירת ההיסטוריה היחידתית עולה שאירועי פח”ע ולחימה שונים, גדולים יותר או פחות, ומהלכים מדיניים משמעותיים, חייבו את היחידה לאורך שנים למתן מענה מהיר ואיכותי, כזה התומך את המהלכים הצבאיים והמדיניים ולהערכות מהירה בהיבטי פריסה והתאמת הכוח למתן מענה למנעד משימות רחב ובו כיסוי צבאות על מרכיביהם השונים, כיסוי וסיכול פעילות פח”עית שמקורה בחו”ל מצד מדינות וארגונים כנגד מטרות ישראליות, וכן כיסוי התחומים המדיני, הכלכלי, התשתיתי ועוד ועוד. 

בכל אלה הפגינה היחידה לאורך השנים יכולות גבוהות מאוד והדוגמאות הבולטות שבהן הינן ההערכות עם כיבוש סיני, ירושלים, יהודה ושומרון ורמת הגולן ב- 1967, פינוי סיני ב- 1982, מלחמת לבנון הראשונה (1982), הקמת הרשות הפלסטינית (1994) ופינוי רצועת עזה ושינוי ההערכות ביהודה ושומרון, מלחמת לבנון השנייה (2006), מבצעי צה”ל כנגד ארגון החמאס ומלחמת האזרחים בסוריה (2011). ההנחה המבוססת הינה שגם בעתיד, היה והיחידה תידרש לכך, זו תדע לבצע את ההתאמות המתחייבות, במהירות וביעילות רבה.

ליחידה תרומה משמעותית במסגרת המב”מ (המערכה שבין המלחמות) כנגד ארגוני הטרור ואויבים שונים.

חשוב לציין שהיחידה נתמכת לאורך שנים רבות ובמגוון רחב של תחומים, בכלל יכולות אמ”ן והקהילייה לטובת מימוש המשימות המגוונות ולחילופין, מסייעת לכל אלה על מנת לשמר ולשפר בקביעות את יכולות המערכת כולה, זאת באמצעות תרומה מודיעינית רלבנטית ופעולות מבצעיות מורכבות.

מדובר במארג מודיעיני-מבצעי מורכב, עתיר יכולות, דימיון, יצירתיות, יוזמה  ועם תפיסת אחריות כוללת שבלעדיה עלולה להתפתח חשיפה מסוכנת של המערכת הביטחונית והאזרחית הישראלית לפעילויות התקפיות, חבלניות ע”י מבקשי רעתנו.

הכפר הגלובאלי והחדשנות הטכנולוגית

העולם ככפר גלובאלי (לעיתים נעדר גבולות פיזיים), כמרחב רישתי פורץ גבולות, זמנים ושפות, עם טכנולוגיות חדשניות ועוד, כל אלה, בצד האתגרים שהם מציבים, מהווים כר פורה לפיתוח דרכים חדשות ויצירתיות להעברת ולקבלת מידע ואמצעים, לקיצור זמנים של פעולות להן נדרש בעבר זמן רב, לאפשרויות נרחבות של פעולה מרחוק ובכך מייצרת המציאות המתוארת יעילות רבה ומיצוי מיטבי של כלל המשאבים.

השיטות והאמצעים בהם נוקטת היחידה הינם מן הסתם חסויים וממילא משתנים מעת לעת בהתאמה לאתגר המוצב בפני היחידה, לטכנולוגיה המתפתחת ולשיתופי פעולה בינלאומיים שמקורם באינטרסים משותפים.

לסיכום

את כל אלה מבצעים המשרתים ביחידה בשירות סדיר, גברים ונשים כאחד, צעירים ומבוגרים, במגוון רחב של מקצועות, תפקידים ודרגות ולצידם מערך מילואים גדול ומגוון התומך לאורך שנים רבות ובאופן שוטף בפעילות היחידה הסדירה, נתן ונותן מענה לאירועי חירום, עד כדי אירועי לחימה נרחבים.

לאורך עשרות שנים, וכתוצאה מפעילות אינטנסיבית של המערך ההפעלתי של היחידה לדורותיו, תרמה היחידה לסיכול מספר עצום של תשתיות, פעילויות ופעילי פח”ע, במדינות השכנות ומעבר לים, בין אם עצמאית , בין אם בסיוע יחידות צה”ליות שונות והעמיתים בקהילייה.

צבא ירדן היה, לאורך עשרות רבות של שנים, הוא ודרג מקבלי ההחלטות, שקוף מבחינת צה”ל, בכל רמותיו. בזכות פעילות היחידה, דרג הכוונות בסוריה, תוכניות אופרטיביות, אמל”ח, תורות הלחימה ועוד, הערכות ופעילות צבא מצרים, על כוחותיו השונים בסיני, ומשימות איכות בגדה המערבית, כוסו לאורך שנים באופן מלא ע”י היחידה וכך היה כאמור גם בכל הקשור למשימת כיסוי הרשות הפלסטינית ועזה.

אירועי לחימה שונים, נסיגות משטחים בהם שהה ושלט צה”ל, הסכמי השלום שנחתמו וכמובן הצורך להתאים כל העת בין המשאבים והמשימות, חייבו ביצוע עדכונים עיתיים במשימות היחידה והתו”ל (תורת הלחימה).

כך היה בעבר וכך יהיה מן הסתם גם בעתיד.