תא"ל מיל' גדי זהר בראיון אודות חלקה החשוב של יחידה 504 במלחמת חרבות ברזל
גדי זוהר ראיון בעתון למשפחה (דוד
פריד): הם מתלווים לכוחות המתמרנים בעומק הרצועה, אבל אינם משתתפים בלחימה | הכירו
את לוחמי יחידה 504. חוקרים מיומנים שמתלווים לכוחות בשטח ומתשאלים את מחבלי החמאס
רגע לאחר שאלו נשבים בידי הכוחות בשטח | המטרה שלהם רגישה וחשובה מאין כמוה: הוצאת
המידע הרב ביותר בזמן הקצר ביותר מהמחבלים שנתפסים על ידי הלוחמים | ‘משפחה’ התחקה
אחר היחידה שלוחמיה מתמחים בעיקר בטקטיקות שבירה ופסיכולוגיה, אבל את התוצאות של
מעשיהם רואים היטב בשדה הקרב | בין חרבות למילים.בלבן של האויבזה היה מרדף נדיר שנקלט
בעין המצלמה: בתיעוד שפורסם ממצלמת לוחם בעומק רצועת עזה, נראים שני מחבלים חמושים
ברובי קלצ’ניקוב כשהם נמלטים מכוחות צה”ל לאחר שזוהו בידי החיילים בשטח.
בתיעוד נראים המחבלים נמלטים לעבר פיר מנהרה סמוך, אבל לאחר שהבינו כי החיילים
קרובים מדי, כך שהפיר יותקף רגעים לאחר כניסתם למקום, הם החליטו להיכנע.
הקלצ’ניקובים הוצאו ראשונים מפתח המנהרה ואחריהם יצאו גם המחבלים ונכנעו
לכוחות.המחבלים הללו הועברו בתוך זמן קצר לידיו של אחד הלוחמים בכוח. הם נלקחו על
ידו למקום בטוח יחסית בסמוך. הלוחם, חוקר ביחידה חשאית של אמ”ן, לא בזבז זמן
ופתח מייד בחקירתם. בדיוק בשביל המשימה הזו הוא נכנס לרצועה: חקירת מחבלים שנתפסים
בידי הכוחות בשעת הלחימה.הכירו את חוקרי יחידה 504, חוקרים בוגרי יחידות קרביות
שמצוותים לכל כוח לוחם ברצועה. בלעדיהם לא יסתערו הטנקים ולא ינועו הנמרים. הם אלו
שמפעילים את מערך החקירות בשטח. כל מחבל שילכד בידיים ישראליות, יובא תחילה אל
החוקרים הללו, והם יחקרו אותו ויוציאו ממנו מידע שיאפשר לכוחות בשטח להבין טוב
יותר את תמונת הקרב שלפניהם. “מדובר במודיעין האיכותי ביותר שיש”, אומר
לנו גורם ביחידה.בתחילת התמרון הקרקעי, ללוחמים הללו כמעט ולא הייתה עבודה.
המחבלים נותרו ספונים בפירים ובמנהרות, הובילו מתקפות רחפנים ונ.ט, ולא נכנעו, אבל
עם הזמן ועומק השבירה – הם החלו להסגיר את עצמם לידי צה”ל. המספרים משמעותיים
מאוד ועמם גם המידע המודיעיני הרב שהגיע לידי ישראל ומגלה על עומק היערכות של חמאס
וגם על האירוע המשמעותי של הלחימה בעזה – מנהרות הטרור שחפורות לכל אורכה של רצועת
המוות.כחמש מאות מחבלים נלכדו בידי ישראל מאז פרוץ המלחמה. רבים מאוד מהם עברו תחת
ידיהם של לוחמי היחידה. מאנשי הנוחב’א ועד לוחמי גדוד ג’אבלייה; מהרוצחים הנתעבים
שרצחו במי ידיהם יהודים ביישובי העוטף, ועד אחיהם המחבלים שנלקחו מפירי המנהרות של
זייתון ורימאל. והחוקרים, מנוסים מאוד ומהטובים בתחומם בישראל, מנהלים קרב מוחות
של ממש מול המחבלים במטרה להשיג עוד מידע שיציל חיי אדם ויעניק תמונה טובה יותר על
הנעשה בעורף האויב.לוחמי סמול-טוקבתמונות הקרב שמגיעות מהרצועה נראים היטב הטנקים,
דחפורי ה-D9 והכוחות הרגליים שלוחמים
בשטח. מי שלרוב נותרים בצללים אלו אנשי יחידה 504, שמלווים כל כוח לוחם ברצועה.
בדיוק בחשאיות זו היחידה מעדיפה לפעול, אומרים לנו אנשים שמכירים היטב את פעילות
היחידה. 504 עולה לרדאר רק לעיתים רחוקות, אם זה במקרה מצער שהתרחש בחלק האחרון של
הלחימה לפני הפסקת האש, אז נפצע באורח קשה לוחם מילואים ביחידה, או כאשר צה”ל
פרסם עדכונים מחקירות המחבלים ומהשיחות שערכו אנשי היחידה לתושבי צפון הרצועה
בקריאה שיתפנו מבתיהם בטרם כניסת צה”ל לאזורם.יחידה 504 היא חלק מאגף
המודיעין של צה”ל (אמ”ן), אך בניגוד לחלק מהמערכות של המודיעין הצבאי
שכשלו, היא לא מעורבת בכשל הגדול שלא חזה את טבח השבעה באוקטובר. היחידה אחראית על
איסוף מודיעין אנושי (יומינט), אך לא פעלה ברצועת עזה בשנים האחרונות.”יחידה
504 מחזיקה בתפקיד ייחודי – השגת מודיעין אנושי מצבאות וכוחות אויב”, אומר
לנו אלוף במיל’ יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ”ן. לדבריו,
“במהלך השנים ליחידה היו הצלחות וכישלונות, וזה תלוי בטיב הסוכנים שגייסה.
החשיבות שלה היא רבה בגלל שגם כיום לא ניתן להתקיים מודיעינית בלי מקורות מידע
אנושיים שכמוהם מפעילה היחידה”.אחד ממפקדיה של היחידה היה גדי זהר. בראיון
ל’חדשות משפחה’ הוא אומר: “היחידה עוסקת בחקירות, בתקשורת, בטלפונים, בכרוזים
ובכל מה שכולל אינטראקציה עם מחבלים ועם האוכלוסייה. למעשה, היחידה מתמחה ביריב
הערבי, באיסוף סוכנים שהם לא ישראליים או יהודים, כאלו שנמצאים לרוב מעבר לקווי
האויב”.היחידה הוקמה זמן קצר לאחר הקמת המדינה, ב-כ”ג בסיוון תש”ח
(30 ביוני 1948). בתחילת דרכה כונתה “המחלקה המיוחדת”. במהלך השנים
סיפקה 504 מידע רב ערך אך גם ספגה מהלומות. בשנות החמישים המוקדמות נרצחו קצין
איסוף המודיעין חבקוק כהן, מאבטחו וסוכן שסיפק לו מידע. בהמשך נרצח בידי סוכנים
סורים מפעיל סוכנים נוסף בשם יעקב אלישע.לצד זאת, מרבית מבצעי היחידה הסתיימו
בשלום. בין היתר גייסה היחידה קצין מצרי שהיה חבר בוועדת שביתת הנשק בין ישראל
למצרים בתום מלחמת תש”ח. היחידה גם סייעה בהוצאתו לפועל של מבצע סריס שבמסגרתו
חוסלו ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפה בקיץ של תשט”ז (1956).אנשי
היחידה השתתפו גם במבצע מיוחד לאיתור והשגת מגילת המקדש הקדומה (חלק ממגילות מדבר
יהודה), שנכתבה לפני למעלה מאלפיים שנה. במהלך מלחמת ששת הימים הצליחו אנשיה לאתר
את המגילה שנמצאה בידיו של סוחר עתיקות בבית לחם, והיא הוחרמה והובלה לישראל.
לימים השתתפה היחידה במבצע ארגז. במסגרת המבצע נחטפו קצינים בכירים מהמטכ”ל
הסורי בעת שסיירו לאורך גבול ישראל לבנון. לוחמי היחידה התלוו לכוח הקומנדו שלכד
את הקצינים, חקרו אותם בשטח והוציאו מהם מידע רב ערך. זו לא הייתה הפעם היחידה שבה
פעלה היחידה מול הסורים. המקרה הידוע ביותר היה זה של המרגל הנודע אלי כהן שהפעילה
היחידה במדינה העוינת. בתחילת שנות האלפיים השתלבו קציני 504 בפעילות בשטחים
והובילו למהפכה טכנולוגית בכל הנוגע להשגת מודיעין ביו”ש וברצועה. לצד גיוס
הסייענים, הוכנס אז מכשור מתקדם לצורכי האזנה והעברת מסרים. כמעט במקביל ספגה
היחידה מהלומה קשה עם חשיפת רשת ריגול משמעותית שפעלה מאחורי הקווים של חיזבאללה
בלבנון, וזאת לאחר שכמה מחברי הרשת החליטו לחשוף את קיומה. בתקופות מסוימות 504 גם
הפעילה בלב בסיס צבאי במרכז הארץ בית מעצר שכונה מתקן 1391. מתקן המעצר נחשב לבית
הכלא הקשה ביותר בישראל. הכלואים בו לא ידעו היכן הם מוחזקים והופעלו כנגדם שיטות
חקירה קשות. אחד מהעצורים שעברו במתקן היה פעיל חיזבאללה מוסטפא דיראני, שבישראל
חשדו שהוא יודע היכן נמצא הנווט השבוי רון ארד. דיראני עונה קשות ואף הגיש תביעה
בנושא בבג”צ שדחה זאת. גילויים בחדרי החקירותבמסגרת ‘חרבות ברזל’ הפעילה
היחידה את מערך המילואים שלה, ומובילה רבות מהחקירות של המחבלים. בחקירות שערכו
אנשי היחידה התגלה מידע רב על התנהלות מחבלי חמאס, וגם על המחדלים שאיפשרו את הטבח
ביישובי העוטף. “החלוקה בין היחידה לשב”כ ולמוסד מורכבת, אבל גורמי
המודיעין של ישראל יודעים לבצע אותה, והיא נובעת מתחומי פעילות ושיטות שונות של
איסוף מודיעין”, מציין זהר בהתייחס לחקירות המחבלים שנלכדו ביישובי
העוטף.במסגרת חקירות המחבלים קיבלו גופי המודיעין מידע רב על התנהלות חמאס בתקופה
שקדמה למתקפה הקשה שפתחה את המלחמה. כך התברר לחוקרים, כי מחבלי חמאס שקלו לבצע את
מתקפת השביעי באוקטובר בליל הסדר. על פי דיווח בחדשות 12, בצה”ל זיהו בתקופת
חג הפסח סימנים מקדימים לכוונת חמאס, ובניגוד למחדל שהיה בשמחת תורה – גם נערכו על
הקווים, אבל לבסוף המתקפה לא יצאה אל הפועל בחג הפסח. בצה”ל לא הבינו שהעלאת
הכוננות היא הסיבה לביטול המתקפה, והתייחסו לאירוע כהתרעת שווא. אך בעקבות חקירת
המחבלים הבינו החוקרים כי חמאס אכן תכנן לבצע את המתקפה בליל הסדר, אך נמנע מכך
בשל היערכות צה”ל על הגדר.בחקירותיהם מספקים המחבלים מידע רב על המתקפה
הרצחנית. על פי עדויות המחבלים, הם תכננו להיתקל בחיילי צה”ל זמן מועט לאחר
הפשיטה על העוטף, והופתעו לראות שצה”ל לא היה בשטח. המחבלים, כפי שלמדו
החוקרים, תכננו גם להישאר בישראל למשך זמן רב יותר, להגיע עד ליהודה ושומרון ואף
להשתלט על אזור אסטרטגי, שבגלל מגבלות צנזורה איננו יכולים לנקוב בשמו.בחקירותיהם
סיפרו המחבלים על הטבח ועל המעשים הקשים שביצעו לאחר פריצת הגדרות. באדישות מחליאה
הם מסרו לחוקריהם את פרטי הטבח; ההתעללות וההרג של אנשים נשים וטף. אחד הנחקרים
סיפר לחוקריו שהובטח למחבלים מענק מיוחד על כל חטוף שיתפסו לרצועה. לפי עדותם הם
גם קיבלו הנחיות ברורות להרוג ולבצע את המעשים הקשים שביצעו בעוטף. המחבלים גם
טענו בחקירותיהם שדבריהם אסורים על פי האסלאם ואישרו שאין הבדל בין מעשיהם למעשים
שביצע ארגון הטרור דאעש.במסגרת החקירות הבינו החוקרים גם את עומק הלוחמה
הפסיכולוגית שביצע ראש ממשלת חמאס יחיא סינוואר כנגד ישראל בתקופה שקדמה למתקפה.
כך הציב חמאס לאחרונה את הג’יהאד האסלאמי בחזית הלחימה מול ישראל, ואף ניהל משאים
ומתנים עם מדינת ישראל על עסקה לשחרור מחבלים בתמורה לגופותיהם של הדר גולדין
ואורון שאול ושני האזרחים החטופים ברצועה.ביום שאחרי הטבח בעוטף הוחלט על הכנסתה
של יחידה 504 למעקב אחר הנעשה ברצועה. “ניתן לשער שהוחלט על כך בגלל שנמצאו
פערים מודיעיניים”, סבור זהר. “עם זאת, 504 היא יחידה איסופית בדומה
ל-8200, ואילו הגורם המעריך-המחקרי הוא בסופו של דבר חטיבת המחקר של
אמ”ן”. ואנו נדגיש שזו אותה חטיבת מחקר שכשלה בכל הנוגע להערכת כוונותיו
של יחיא סינוואר. כאחד שהיה בצמתים הללו, מה דעתך על הכשל המודיעיני שהתבטא בטבח
בעוטף?”חד-משמעית, זה לא היה אמור להתרחש”, הוא אומר. “ועדיין, עד
כה לא דווח על התרעות ברורות שנמסרו. גם הדיווח שמספר על נגדת שהזהירה מהמהלכים
הצפויים של חמאס, איננה נחשבת התרעה אלא אזהרה. הסיבה לכך היא, שגם אם אנו יודעים
שיש לאויב תוכניות התקפה ושיש לו אמל”ח ויחידות שמסוגלות לבצע זאת, זו עדיין
איננה התרעה. התרעה היא מידע והערכה על כך שהוא עומד לממש את זה בשלב זמן
מסוים”. ללא הפעלת אלימותבמסגרת המלחמה חשף שב”כ מידע על אחד מהמחבלים
שנשבר בחקירתו והציג בפני הכוחות מידע שהוביל להפצצת יעד חשוב של חמאס בצפון רצועת
עזה. “מחבלים שנשברים בחקירתם זה דבר שמתרחש ברוב המקרים”, אומר זהר.
“רק במקרים מעטים הנחקרים לא יישברו”.כיצד פועלת חקירת
מחבלים?”מבלי להיכנס למידע מסווג, צריך להבין שחקירה היא ידע ואומנות. בניגוד
למחשבה הרווחת, אנו לא עומדים מעל הנחקרים עם מקל, ולא מענים אותם. חקירה היא
בעיקר מלחמת מוחות וידע. מי שיודע להוציא מידע מהנחקר בדרך כזו, מצליח לרוב להוציא
את המודיעין הטוב מהנחקרים. וכן, החוקרים גם מציעים לנחקרים סיגריה מדי פעם, הכול
לפי צורכי החקירה”. ישנם מקרים שכן מפעילים אלימות?”זה לא קורה הרבה,
אבל בהחלט יש מקרים שבהם נדרשת הפעלת כוח. צריך להבין, שבסופו של דבר אנו עומדים מול
נחקר שעולמו חרב עליו לאחר שנלכד בידינו, ועם הרבה ידע ומניפולציות אפשר להוציא
ממנו מידע גם בלי להגיע לאמצעים קשים”.מדוע דואגים לחקור את המחבלים דווקא
בשטח?”ראשית יש כאן עניין של זמן. המהירות היא ערך חשוב בכל הנוגע למודיעין,
במיוחד בשעת מלחמה. אם צה”ל מתמרן בשטח מסוים ונשבה בו מחבל, חשוב לנו להבין
היכן יש פיר של מנהרה שממנו עלולים לעלות מחבלים ולסכן את כוחותינו, איזה סדר
כוחות יש מולנו והיכן מערכי האויב. כמו כן, בשלב הראשוני המחבל יודע דברים שעלולים
להשתנות בהמשך”. מה ההבדל בין חקירה בשטח לזו שבעורף?”חקירה בעורף נחשבת
לחקירת עומק, ואז היא מבוצעת על ידי יחידה 504 ושב”כ. הטקטיקות והיכולות
בעורף רבות יותר, גם בגלל מספרם של החוקרים”.אלי עברון, קצין מבצעים מיוחדים
ב-504 וחוקר ביחידה לשעבר, וגם מחבר הספר פרגים של חמס, ספר עלילתי שעוסק בקשר בין
המחבלים לסחר בחומרים מסוכנים (הוצאת צמרת) ובאידיאולוגיה של חמאס, אומר לנו:
“לכל יחידה לוחמת, מדרג חטיבתי ומעלה, ולפעמים גם בדרגים נמוכים יותר, מתלווה
חוקר שטח”. “כמו כן”, הוא מפרט, “להימצאות החוקרים בשטח יש
ערך רב מבחינת הידע שלהם בערבית, כך שאם נכנסים לבסיס של האויב והכוחות תופסים
מסמכים במקום – הלוחמים הללו הם אלו שיקראו אותם וידווחו לשאר הכוחות על המידע
המודיעיני שנתפס. לא מן הנמנע גם, שחלק מדוברי הערבית שנכנסו לבית החולים שיפא הם
לוחמים של היחידה”.האם החוקרים מתמודדים עם קושי רגשי במהלך חקירת מחבל עם דם
על הידיים?”אין ספק שיש קושי כזה. ככל הנראה הוא משמעותי במיוחד עבור החיילים
שחוקרים את המחבלים שביצעו את הטבח בעוטף, אבל בדיוק בגלל זה צריך להיות איש מקצוע
ולשים את המטענים הפסיכולוגיים האישיים בצד. כך החקירה לא תיפגע”.ואולי זו
אחת הסיבות שהליך ההכשרה של חוקרי 504 ארוך מאוד ועם אחוזי נשירה גבוהים, כפי
שמעידים המרואיינים. ככל הנראה קל יותר להשתתף בלחימה בחזית, מאשר לשמור על קור
רוח מול מרצחים שאיבדו כל צלם.
