רקע

מהקמת מדינת ישראל עד ל-1970 היה הגבול בין ישראל ולבנון שקט לחלוטין וחקלאי מטולה אף עיבדו את אדמותיהם בעמק עיון שבתוך לבנון.

החל מ-1970, בעקבות גירושו מירדן ב”ספטמבר השחור”החל אש”ף להשתלט על דרום לבנון. ארגוני המחבלים הפלסטינים הופכים לגורם הכח החזק ביותר בלבנון.

בתחילת 1976 מתפרק הצבא הלבנוני הסדיר וחדל להוות כוח צבאי בכפפיות לשלטון. חילים עורקים על ציודם וכלי נשקם ומצטרפים לכוחות המילציונים העדתיים.

באיזור דרום לבנון מצליחם לשרוד הכפריים הנוצרים הקרובים והצמודים לגבול עם מדינת ישראל. אלו מצליחים לשמור על עצמם ולמנוע חדירת מחבלים.

המפגשים הראשונים

המגע הראשון עם תושבי דרום לבנון הנוצרים התרחש בליל 10-11 מרץ 1976, עת התקבלה הודעה מחטמ”ר 769 שהייתה החטיבה הממונה על הגזרה על התייצבות “ברזלניים”(קוד מוסכם על התייצבות מקור). שהתייצבו בשער פאטמה מערבית למטולה וממתינים להגעתנו.קדם לאותה הודעה פתק שנזרק בצהרים על דרך המערכת מהצד הלבנוני של הגבול.

בהגיענו לשער פאטמה התברר כי הממתינים אינם  מקורות המרחב אלה מספר נג”דים מצבא לבנון תושבי הכפר קליעה, אליהם התלוו כמה עשרות אזרחים. בנוסף חנו בסמוך לשער: 2 נג”משים, 2 ג’יפי תולר 2  משאיות ריאו ו-2 ג’יפים צבאים.

בשיחה שהתקימה עם הנג”דים בראשם עמד עיד מסלם רס”ר מצבא לבנון ששימש כדוברם סיפר: בשעות הצהרים התפרק גדוד חי”ר 1 של צבא לבנון הממוקם במחנה מרג’עיון. החילים הנוצרים שנטשו את הגדוד לקחו: 5 נג”משים,2 טנקים, מספר תולרים ,משאיות ועוד.

מטרת בואה של המשלחת לגדר הגבול הינה לבקש עזרה מצה”ל וממדינת ישראל להגנה על הכפרים הנוצרים המרונים שבאיזור.

למחרת ה-11 מרץ 1976 הגיע עיד מסלם עם מספר נגדים. המשלחת התבשרה כי אושר על מתן סיוע באש ארטילריה לכפרים קליעה וח’רבה במידה ויותקפו ע”י מחבלים.הוכנו שתי מפות ועליהם סומנו “מטרות אש סכנה”.הוקם חמ”ל שצויד במכשיר קשר עם תושבי הכפר. באותו לילה נורות  ע”י צה”ל 2  פצצות תאורה לאזור שבין קליעה למרג’עיון.

בעקבות הפעילות האינטנסיבית של בסיס מירון באזור מטולה, הוחלט להעביר את הבסיס מצפת למשטרת ק”ש. ושמו שונה לבסיס קרית שמונה ובהמשך למרחב סילונים.

הסיוע הצבאי והאזרחי הראשון לתושבי קליעה

מספר ימים לאחר הפגישות הראשונות עם נציגי קליעה. ביקש עיד מסלם בקשות בתחום הצבאי ובתחום האזרחי שכללו: נשק תחמושת ומוצרי מזון בסיסים עקב ניתוק הכפרים מהצפון.

בתחום הנשק הועברו 10000 כדורי 7,62 מ”מ, ומספר רובים.

בתחום האזרחי בפעמים הראשונות ניתנו מצרכי מזון ממחסני התחזוקה של הפיקוד, בהמשך היתה נשלחת משאית של המרחב עם “צוות קניינים” מקרב נג”די המרחב לביצוע הקניות בחיפה. בשלב השני הצטרף נציג של הסוחרים הלבנונים לנג”ד המרחב והוא היה מבצע את הרכישות מבלי שהיה לנו קשר כלשהו  לעניין.

מרפאת הגדר הטובה

המצב הרפואי בקליעה הלך והחמיר.על מנת לפתור את הבעיה סוכם על הצבת אמבולנס צה”לי עם רופא פעמים בשבוע בשעות קבועות באזור מדרום לשער “פאטמה”.המרפאה המאולתרת אוישה ע”י קצין של המרחב ששימש כמתורגמן לרופא. שימעה של המרפאה הישראלית בשער פאטמה הגיעה לכפרים השיעים שגם הם החלו לפקוד את המרפאה. המרפאה שירתה בחודשים הראשונים מאות חולים בחודש.

כשלושה חודשים לאחר תחילת הקשרים דהינו ביוני 1976 החל להתמסד ה”פשפש” למעבר בינלאומי שנתן שירותים הומניטאריים לתושבים הנוצרים והשיעים . המעבר קיבל בהמשך את השם “הגדר הטובה” שם שנגזר מעצם הפעילות שבוצע בו.

פתיחת הגדר הטובה באבן גבול 14

כחודש וחצי לאחר תחילת המגעים עם קליעה ובנותיה הגיע תורם של הכפרים הנוצרים: רמיש דבל, עין אבל וקוזח להצטרף למערכת הקשרים עם מדינת ישראל.

ב-28 אפר’ 1976 התיצבו שנים מתושבי רמיש ניקולא חדאד וסעיד אנטוניוס אל-עמיל. מרגע זה בעצם נוצר שיתוף פעולה בין צה”ל לרמיש ולכפרים הנוצרים שמסביבו.

במקביל להתפתחות הקשרים הצבאיים התפתח הסיוע האזרחי בדיוק כפי שהתפתחה המערכת האזרחית במטולה.

הורדת קצינים לבנונים לדרום

המחשבה להרחבת הקשרים עם הכפרים הנוצרים וחיזוק המילציות האזרחיות הביא להחלטה ללחוץ על “הכוחות הלבנונים”להעביר קצינים לדרום לבנון.

באוג’ 76 מגיעים שני אחים  עדנאן וע’אסן חומצי תושבי בורג’ אל מלוך.ומקבלים את הפיקוד על אזור קליעה.כחודש אחר הגעתם  בפיקודם נכבש מחנה מרג’עיון ע”י אנשי קליעה

כיבוש מחנה מרג’ עיון,  הוביל את הכפרים השיעים לתחילת מגעים עם הנוצרים להצטרפות ל”תקופת מעבר”

עדנאן וע’אסן חומצי מנהלים את האזור עד הגעתם ב-18 נוב’ 1976 של רס”ן חדאד  לקליעה ורס”ן שידיאק לרמיש שהופקדו לנהל את אזורי הכפרים הנוצרים בדרום לבנון מול מפקדת אד”ל החדשה.

הקמת מפקדת אד”ל והעברת האחריות על “תקופת מעבר”

במשך 8 חודשים היה מרחב צפון “הרוח החיה” במערכת הקשרים שנוצרה וטופחה עם הכפרים הנוצרים בדרום לבנון, במהלכה הוקמה ומוסדה “הגדר הטובה” במטולה ובאבן גבול-14.

בנוב’ 1976 הוקמה מפקדה חדשה לטפל “בתקופת מעבר”.

לאנשי המרחב היה קשה מאד להיפרד מהמעמד המיוחד והמרכזי שמילאו במערכת הקשרים של “תקופת מעבר”. ההרגשה היתה כי נגזל מהם דבר אותו טיפחו ויצרו במו ידיהם ואת פירותיהן יקצרו אחרים.

סיכום

התקופה שבין מרץ לנובמבר 1976 הייתה אחת התקופות המיוחדות בתולדות מרחב צפון, תקופה שבה נוצרה מערכת קשרים הדוקה עם תושבי דרום לבנון. קשרים אשר נמשכו עד מאי 2000 עת נסוג צה”ל מלבנון.

כאשר החלו הקשרים עם תושבי הכפרים הנוצרים בדרום לא חשב איש כי אנחנו עומדים בפני מהלך היסטורי שימשך חצי יובל שנים.