אירוע מעלות ב’ (השני)
ב – 11 בינואר 1979 זוהתה חדירה של מחבלים מגבול לבנון באיזור מושב זרעית לתוך שטחנו. בעקבות הזיהוי כוחות צה”ל פתחו במרדף בו השתתפו קצינים מבסיס נהריה. החוליה לא אותרה באותו היום וגם לא ביום המחרת. לאזור הוזעק מסוק, עליו הותקנה מערכת כריזה שהובאה ממרחב ארצי, ובשבת בבוקר הוא המריא כשעליו חוקר ממרחב ארצי ומב”ס נהריה במטרה לבצע כריזה שתביא לאיתור וכניעת המחבלים.
מיד עם המראת המסוק נשמעו יריות מבית ההבראה שליד מעלות (לימים מלון אסיינדה) וכל הכוחות, כולל החקש”בים, חשו למקום בו נשמע הירי. הסתבר שבאותו לילה, החוליה הסתננה לתוך בית ההבראה ובקומה השניה של המבנה זוהה מחבל ע”י חייל מכח כוננות של גולני, אחד מני רבים שנפרסו ביישובי האיזור על רקע החדירה, ונורה למוות. שני מחבלים נוספים ששהו בקומת הקרקע החלו במנוסה וחוסלו סמוך ליציאה משער בית ההבראה. לשמע הירי החלו אורחים ששהו במקום לברוח ולהשתלשל מהחלונות החוצה באמצעות סדינים. אישה אחת נפלה ונהרגה.
בבדיקת הממצאים והמסמכים שנמצאו על אנשי החוליה ע”י קציני היחידה הוברר כי משימתם היתה לבצע חטיפה של תושבים, להחזיקם כבני ערובה ולנהל מיקוח לשחרור מחבלים. כמו כן הסתבר שהחוליה השתייכה ל-“ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין” (ארגונו של נאיף חוואתמה). ניסיון פיגוע זה כונה בדיעבד בשם “אירוע מעלות ב'”.
אירוע מעלות א’ (הראשון)
יוזכר בהקשר זה כי אירוע מעלות הראשון (“אסון מעלות”) אירע ביום 15 במאי 1974, כאשר חוליה מארגון “החזית הדמוקרטית” חדרה לישוב מעלות, נכנסה לפנות בוקר לבית ספר בו שהו, לרוע המזל, 102 תלמידים מבית ספר תיכון בצפת ועימם 10 מלווים, החזיקה בהם כבני ערובה ודרשה שחרור מחבלים תמורתם.
לאחר מו”מ ממושך בוצעה ע”י צה”ל פעולה לחילוץ בני הערובה שבמהלכה רצחו המחבלים 21 תלמידים. בנוסף נהרגו בפיגוע זה 4 אזרחים וחייל אחד, ונפצעו 68 אזרחים וחיילים. בשל תוצאותיו, פיגוע זה נחשב לאחד הקשים תוצאותיו שידעה המדינה. מסיבה זו “אירוע מעלות ב’ “, שארך כ-3 ימים והזכיר את האירוע הראשון, עורר חרדות רבות בקרב תושבי האזור.
“אירוע מעלות ב’ ” שבא גם לאחר ירי קטיושות לעבר קרית שמונה, הוביל להחלטה לצאת לפעולה נרחבת נגד המחבלים בדרום לבנון (“מבצע מנורה”).
מודיעין ל”מבצע מנורה”
כשבועיים לפני “אירוע מעלות ב’ ” גוייס ע”י בסיס נהריה מקור שהיה מפקד אחד הארגונים באזור נבטיה-רמת ארנון (אזור מבצר הבופור) בדרום לבנון ושלט בפרטי פרטים במתרחש באזור זה. בפגישה ממושכת עימו מסר המקור איתורים מדוייקים של בסיסי המחבלים באיזור, מרשמים של המבנים בהם שכנו הבסיסים, כניסות, חלונות, מעברים תת קרקעיים שהיו בין המבנים, פתחי המנהרות, מספר המחבלים שהיו בכל בסיס, שיוכם הארגוני, האמל”ח שברשותם וקני ארטילריה שהיו סביבם.
מידע מפורט ועדכני זה, שנתמך ע”י דיווחי מקורות אחרים של מרחב צפון, שימש לפיקוד הצפון כבסיס לתכנון “מבצע מנורה”.
“מבצע מנורה”
בליל 18-19 בינואר 1979 בוצעה פשיטה של כוחות צנחנים וגולני על בסיסי מחבלים ברמת ארנון. כח הצנחנים יצא בשני צירים – האחד מקליעה לרמת ארנון והשני מדיר מימאס למבצר הבופור, ארנון ויחמר. כוח גולני יצא בציר אחד מ-מרג’-עיון אל היעדים בכפרים עישיה, ג’רמק ואלנבטיה אלפוקא. במבצע השתתפו חוקר ממרחב ארצי, 2 קת”מים מבסיס קרית שמונה וקת”מ מבסיס שומרון (יושע אבני, איתן גונן, אייל אופק ויורם אופיר). המבצע התאפיין בקושי פיזי ניכר בהגעה לבסיסי המחבלים ובנסיגה מהם בשל הצורך לחצות את אפיק נהר הליטאני המאד תלול באיזור זה. יצויין כי כח גולני עצר בדרכו רועה צאן לבנוני שנחקר ע”י קת”מ מהיחידה כדי לאמת סופית פרטים על ציר תנועתם.
במבצע זה הרגו כוחות צה”ל כ-30 מחבלים, שבו אחד ופצעו תשעה. 10 מבנים בתוך בסיסים הושמדו ופוצצו, וכן הושמדו 5 קני ארטילריה, 2 ג’יפים עם מקלעים כבדים ומצבורי תחמושת. לצה”ל היו 2 פצועים.
“מבצע מנורה” היווה דוגמא למבצע קרקעי יזום לתקיפת מספר יעדי מחבלים אשר בוצע בנוהל קרב מהיר. המודיעין למבצע התבסס במידה רבה על מקורות של היחידה. במבצע באו לידי ביטוי מרכיבי היכולת הנדרשים מהחקש”ב : הכרת הזירה, ידיעת השפה, כושר גופני ורמת חיילות טובה.
